»מבצע M«

הובלת רהיטים בהקשר של רצח המוני

לא רק אוספי אמנות וספריות, אלא גם רהיטים וכלים ביתיים מכל סוג שהיה בבעלות יהודית נבזזו בכל רחבי אירופה. במדינות הכבושות במערב אירופה, בנלוקס וצרפת, פעלו באופן שיטתי במיוחד – והשיקו את »אקציה M« (מבצע M). האות »M« מייצגת את המילה »ריהוט« (Möbel).

המבצע החל ב-14 בינואר 1942 בהוראתו של רייכסליידר אלפרד רוזנברג, שקיבל אישור לכך מהיטלר זמן קצר לפני כן. גם הפיקוד העליון של הצבא היה מעורב במבצע. האחראים היו מודעים לכך שמדובר לא »רק« בגניבה דה פקטו, אלא גם דה יורה. השגריר הגרמני בפריז כתב הערה בתיק: »מבחינה פורמלית-משפטית אין בסיס חוקי לצעד זה.« יש להסתמך במקום זאת על »הצדקה היסטורית« שלו. כאשר אלפרד רוזנברג נידון למוות בנירנברג ב-1946, אחת מארבע הסיבות שצוינו הייתה אחריותו ל״מערכת של ביזה מאורגנת של רכוש ציבורי ופרטי בכל המדינות שנכבשו באירופה«.

עד 1944, במסגרת »מבצע M« הוכנסו לשימוש 735 רכבות, שהעבירו 29,463 קרונות מטען לגרמניה, וכן לפחות 580 אוניות משא. אך למרות הכמויות העצומות, הרשויות רוצות יותר: דו״ח ביקורת מספטמבר 1943 מתלונן על המחסור הניכר בכוח אדם, המפריע לעבודה, במיוחד »בתחום הפינוי«. יש »פיגורים ניכרים« בפינוי 70,000 הדירות והבתים היהודיים שכבר נרשמו. לכן, »יש צורך דחוף להשיג כוח אדם גרמני נוסף לפינוי בהקדם האפשרי«.

הכמות העצומה של רהיטים וחפצי בית, שנמכרו במכירה פומבית וחולקו ל״קהילת העם« הגרמנית, נחשבת, גם לאור ההפצצות הגוברות, כ״חשובה לניצחון« לשמירה על המורל במלחמה. בלייז’, למשל, הורה שירות הביטחון (SD) להאיץ »בהקדם האפשרי« את מעצרם של התושבים היהודים, כדי שריהוטם »יתפנה«.

הנינג בלייל

מקור
Henning Bleyl: Möbeltransporte im Kontext des Massenmords, In: Irene Nierhaus et al (Hg.): Unbehaust Wohnen, Mariann Steegmann Institut der Universität Bremen Bremen 2019